החלטת הגשת הצעה/אי-הגשה (Bid/No Bid Decision או החלטת Go/No-Go) היא שער ממשל שבו חברה מעריכה הזדמנות פעילה (כמו RFP) כדי להחליט אם להגיש הצעה. ההחלטה משקללת את עלויות ומשאבי קדם-המכירות מול הסבירות לזכייה ורווחיות החוזה.
הגשת הצעות היא תהליך יקר. סינון הצעות בעלות סבירות נמוכה באמצעות בדיקת מערכת יחסים, התאמת יכולות ומחירונים מעלה את היעילות הכללית של קדם-המכירות ואת הסבירות לזכייה.
רשימת בדיקה להחלטת Go/No-Go
- מערכת יחסים: האם שוחחנו ישירות עם הקונה הכלכלי (Economic Buyer)?
- מתחרים: האם אנו יודעים מי עוד מגיש הצעה ומה המיקום היחסי שלנו?
- דרישות: האם אנו מבינים את הדרישות, oder שההיקף מעורפל?
- תעריפים: האם הלקוח מוכן לקבל את תמהיל התעריפים הסטנדרטי שלנו?
בדוק זאת בהצעה שלך
הדבק פסקה. אנו נסמן את הבעיות בזמן אמת.
שאלות ותשובות
מתי חברה צריכה להחליט "אי-הגשה" (No Bid)?+
כאשר לא ידעתם על ה-RFP לפני שפורסם, ההיקף דורש יכולות מחוץ לרשימה שלכם, התמחור הוא תחרות כלפי מטה, או שאין לכם את משאבי המסירה המרכזיים.
כיצד ממשל Bid/No Bid משפיע על אחוזי הזכייה?+
על ידי סינון הזדמנויות בעלות סבירות נמוכה, מובילי קדם-מכירות יכולים למקד את המשאבים בעסקאות שבהן הם נמצאים בעמדה הטובה ביותר לזכות. חברות המטמיעות שערים קפדניים של Bid/No Bid רואות בדרך כלל עלייה של 15% עד 30% באחוזי הזכייה.